סראפים מאוקראינה משוכנע שמדינתו תנצח ("מי אם לא הישראלים מכירים את ניצחון האור על החושך"), ויבגני מרוסיה הרגיש שהוא לא יכול להישאר: "חשבתי רבות על המצב באוקראינה. איך זה ייתכן, האם יש לי אשמה?" | כמאה צעירים ממדינות חבר העמים יצאו למסע משותף לזהות היהודית והישראלית.

מה קורה כשסטודנטים מרוסיה, מבלארוס ומאוקראינה נפגשים בישראל? שלושה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, הקרבות הקשים נמשכים והטלטלה העמוקה רחוקה מסיום. על הרקע הזה הגיעו לאחרונה שלושה צעירים יהודים שהשתתפו בפרויקט מיוחד של ארגון מסע, יחד עם קרן ג'נסיס, במהלכו מטיילים 100 משתתפים ממדינות חבר העמים לשעבר בארץ, במשך מספר ימים.

החיבור הזה, על רקע המראות הקשים מאוקראינה, היה לא טריוויאלי – בעיקר עבור אלה שהגיעו מהמדינה המותקפת ומצאו עצמם באותה משלחת עם צעירים מרוסיה. סראפים, בן 22 מאוקראינה, מספר כי הגיע לארץ ממושב קטן בשם גורנקה, שנמצא לא הרחק מהבירה קייב. המושב שלו הושמד באופן חלקי.

 

3 צפייה בגלריה

סראפים, קייב אוקראינה

"הניצחון בסוף יהיה עם אוקראינה ועם העם האוקראיני". סראפים, קייב
מה קרה למשפחה שלך? "אני מגיע ממשפחה גדולה, יש לי 5 אחים ואחות קטנה. אימי עם אחיי הקטנים נמצאים כעת בגרמניה, ואבי עם אחי נמצאים בקייב".
סראפים מספר כי "אף פעם לא הייתי מחובר ליהדות, אבל במהלך שהותי בישראל עברתי שינוי גדול, וכך גם הקשר שלי עם יהדות נהיה חזק ביותר. אני כאן בישראל כבר שלושה חודשים, ולמדתי הרבה על המדינה. אני חושב שישראל זה מקום שאפשר להגשים בו הרבה חלומות, ו'מסע' זו הזדמנות מצוינת עבור צעירים כמוני שרוצים לעלות לארץ".
מה אתה שומע מחברים ומשפחה לגבי המלחמה? "אף אחד לא ציפה ולא חשב שזה יכול לקרות, שרוסים יבואו להרוג אוקראינים, ולהפציץ ערים שוחרות שלום. הדבר הכי טוב שאני יכול לעשות כרגע זה לתמוך במדינה שבה נולדתי. הניצחון בסוף יהיה של אוקראינה והעם האוקראיני, ואני אומר את זה די בביטחון מהקולות שמגיעים מהשטח, ומי אם לא ישראל והישראלים אמורים להכיר את עניין ניצחון האור על החושך".
"הרגשתי שמסך הברזל שוב יורד"
יבגני (26) נולד וגר במוסקבה, וליבו יוצא אל חבריו האוקראינים שנמצאים איתו במסע. "לחלקם יש קרובי משפחה שנמצאים כעת בערים המותקפות", הוא אומר. "החבר'ה עצמם פתוחים ומדברים על הכול, הם דואגים מאוד למדינה שלהם ואוהבים אותה. אין לי מושג איך תסתיים המלחמה, אבל הכי חשוב שהיא תסתיים כמה שיותר מהר".

יבגני, מוסקבה

"היו מחשבות רבות על המדינה שלי והמצב שם באוקראינה, איך זה ייתכן, האם יש לי אשמה בכך?" יבגני, מוסקבה

בשנת 2021 שקל יבגני אפשרות של עלייה לישראל. "עשיתי בדיקות ראשוניות מול הסוכנות, וראיתי שיש לי את כל מה שנדרש לטובת העלייה. יחד עם זאת, הבנתי שכדי שתהליך הקליטה יהיה מוצלח יותר, כצעד ראשוני, כדאי להתגורר בישראל זמן מה ולהבין אם זה אכן מתאים לי".

יבגני תכנן להצטרך לתוכנית מסע בסתיו 2022, אך המצב הפוליטי, לדבריו, שינה את התוכניות גם עבורו. "הרגשתי איך לאט-לאט 'מסך הברזל' שוב יורד, ותחושה נוראה, של חוסר ודאות לגבי השאלה אם אוכל לצאת מגבולות רוסיה, הציפה אותי", הוא מספר. "זאת במקביל למחשבות רבות על המדינה שלי והמצב שם באוקראינה – איך זה ייתכן, האם יש לי אשמה בכך?
"ראיתי חבר'ה צעירים ומוכשרים בני גילי עוזבים את המדינה מהר ככל הניתן, וממליצים לי לעשות אותו הדבר. יחד עם זאת, הייתי צריך להבין איך אוכל להתקיים במהלך חודש שלם בישראל, ללא עבודה במדינה חדשה עד תחילת התוכנית של אפריל. התחושה הכללית שלי הייתה לא טובה, והעובדה שטיסות רבות מרוסיה בוטלו, לא הועילה. הבנתי שאי-אפשר להתעכב עוד, ועזבתי את רוסיה ב-12 במרץ".
יבגני: "ראיתי חבר'ה צעירים ומוכשרים בני גילי עוזבים את המדינה מהר ככל הניתן, וממליצים לי לעשות אותו הדבר. יחד עם זאת, הייתי צריך להבין איך אוכל להתקיים במהלך חודש שלם בישראל, ללא עבודה במדינה חדשה"
יבגני – "יהודי מצד אמא, וכך חונכתי" – למד בבית הספר היהודי במוסקבה, שם לימד אביו החורג, אף הוא יהודי. "לפני שהגעתי לבית הספר, לא ידעתי כלום על יהדות ועל ישראל. לאחר מכן המשפחה שלי התחילה לחגוג חגים יהודיים, בהם גם פסח, ראש השנה ואחרים. אהבתי מאוד ללמוד בבית הספר הזה, אהבתי במיוחד את שיעורי המורשת. בתחילה היה לי קשה עם עברית, אך לבסוף הבנתי את השפה ולמדתי אותה לא רע בכלל. נסעתי למספר מחנות קיץ יהודיים, שרתי בלהקה יהודית ועוד.
"בגיל 17 סיימתי את בית הספר, ומצאתי את עצמי בסביבה אחרת לגמרי, אך בגיל 21 הדרך שלי נפגשה שוב עם היהדות, כאשר השתתפתי ב'תגלית'. אז גם למדתי יותר על ישראל, כיוון שעד אז ביקרתי בישראל רק פעם אחת. אז גם התחלתי לחשוב על הרעיון לעבור לגור בישראל".
מה התוכניות שלך להמשך? "אני חושב שזה נהדר כשיש לי הרבה אפשרויות, רק בזכות זה שאני משתייך לעם היהודי – גם האפשרות לקחת חלק ב'מסע', גם 'תגלית' וגם האפשרות לעלות לישראל. כעת אני מתגורר בבת ים וחושב על הצעד הבא".
"המחשבה על המלחמה מזעזעת אותי"
מי שעוד מעורבת במלחמה היא בלארוס, ונסטיה, בת 32 ממינסק, אומרת: "אני מעדיפה לא לדבר על המלחמה באוקראינה, כי זה עושה לי ממש רע, אבל כן אגיד שהמחשבה על מלחמה מזעזעת אותי. זה נורא שזה קורה. תמיד החשבתי את שלוש המדינות – רוסיה, אוקראינה ובלארוס – למדינות אחיות, ולראות אותן כך ממש קשה לי".

נסטיה, מינסק

"תמיד החשבתי את שלוש המדינות – רוסיה, אוקראינה ובלארוס – למדינות אחיות, ולראות אותן כך ממש קשה לי". נסטיה, מינסק
נסטיה, בת לאמא יהודייה, אומרת ששמחה מאוד כשהעלו את טווח הגיל לתוכנית "מסע" עד ל-34, וכי למדה הרבה על החיים בישראל: "אני אוהבת מאוד את האקלים הישראלי, וזה מתאים לי הרבה יותר מהאקלים בבלארוס. לגבי המצב הביטחוני, נכון שיש פה הרבה פיגועים ותחושת הביטחון קצת מעורערת, אבל זה משהו שמתרגלים אליו, ומבינים שזה פשוט קורה, וגם שאין יותר מדי מה לעשות לגבי זה".
מה את חושבת על הקשר בין ישראל לתפוצות? "אני חושבת שזה קשר חשוב מאוד, וטוב שיש אותו, אך כמובן אפשר עוד לשפר. מרגיע לדעת שכאשר אני מגיעה לאיזושהי מדינה בעולם, אני יכולה למצוא עזרה בארגונים יהודיים שונים, וזה יתרון גדול מאוד שיש לעם היהודי על פני אחרים, כמו משפחה רחוקה כזאת, שתמיד יכולה לעזור לך במקרה הצורך. אני רואה את זה גם עכשיו, עם יהודי אוקראינה שמדינת ישראל עוזרת להם להגיע לישראל".
נסטיה: "מרגיע לדעת שכאשר אני מגיעה לאיזושהי מדינה בעולם, אני יכולה למצוא עזרה בארגונים יהודיים שונים, וזה יתרון מאוד גדול שיש לעם היהודי על פני אחרים, כמו משפחה רחוקה כזאת"
שר התפוצות, ד"ר נחמן שי, מסר כי "בניית הגשרים בין ישראל לבין התפוצות הוא אחד האתגרים הגדולים של העם היהודי בדורנו. אני שמח לראות את הקשר שנבנה בין צעירים ברחבי העולם היהודי לחברה הישראלית, ואת החיבור שלהם לישראל. הדרישה להגיע לישראל נוכח המצב באירופה מתרחשת בנסיבות עגומות, לצערנו, אך נקודת האור בסיטואציה הנוכחית היא ההבנה כי מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי כולו, ופתוחה לקבל את יהודי העולם מכל מקום ובכל זמן".
עופר גוטמן, מנכ"ל ארגון מסע, הביע שמחה על כך "שלמרות הקשיים והדאגה על רקע המלחמה באוקראינה, משתתפי מסע הצליחו לצאת לסיור מרתק לאורכה ולרוחבה של הארץ, ולהעמיק את הקשר שלהם לישראל. המשתתפים, צעירים יהודים מאוקראינה, רוסיה ובלרוס, חיים ולומדים יחד במסגרת התוכנית, ונחשפו לתרבות הישראלית והיהודית על גווניה, לחברה המקומית ולאתרים היסטוריים של הארץ".
דילוג לתוכן