בדובאי נערך לראשונה מפגש בין צעירים לניצול שואה שבו נכחו משתתפים מסוריה, לבנון ועיראק, לרגל יום השואה הבינלאומי: "צריך לקיים פגישות פנים מול פנים כדי לפקוח את עיניהם של אנשים בעולם הערבי"
יום השואה הבינלאומי מצוין היום (ה') בטקסים ממלכתיים, בעצרת מרכזית באו"ם – וגם בקיום מפגשי "זיכרון בסלון" עם שורדי שואה. האירועים הגיעו השנה גם לעולם הערבי, ובמפגש שהתקיים בדובאי נכחו בפעם הראשונה משתתפים מסוריה, מלבנון ומעיראק.
יארא מזלום, ילידת סוריה וסטודנטית בדובאי, סיפרה בריאיון לאולפן ynet על המפגש המיוחד. "כאומה מוסלמית, כבני הדודים שלכם, עלינו לזכור הכול, לעמוד לצד היהודים ולהילחם באנטישמיות", אמרה. "תמיד הייתי מוקפת בחברה היהודית. עכשיו הרבה ישראלים מגיעים לאיחוד האמירויות, וקיבלנו הזדמנות להכיר אותם יותר. השואה היא רצח עם ופשע נגד האנושות שאסור שיקרה שוב, וצריך שזכר השואה יהיה תמיד במקום הראשון בסדר העדיפויות".
"חשוב לזכור את שישה מיליון היהודים שנרצחו בשואה, זה חשוב מאוד לאומה שלנו, למזרח התיכון בפרט ולעולם הערבי בכלל – ובגלל זה אני משתתפת במיזם הזה", הוסיפה מזלום.
על תופעת הכחשת השואה הקיימת בחלקים מהעולם הערבי, אמרה מזלום כי "בעזרת חינוך ובעזרת דיבור בערבית, צריך לספר על ההיסטוריה – תוך חיבור ליהודים ולישראלים. צריך לגרום לפגישות פנים מול פנים. זה מה שיעזור לאנשים בעולם הערבי ללמוד ולראות מיהם באמת היהודים, ולפקוח את עיניהם".
מפגשי "זיכרון בסלון" מתקיימים בהשתתפות סטודנטים צעירים במדינות רבות בעולם, וביניהן בחריין, אנגליה, סין, הודו וגרמניה. בעקבות מגפת הקורונה נקבעו חלק מהמפגשים במתכונת וירטואלית, והגיעו כאמור גם למדינות המפרץ שכוננו יחסים עם מדינת ישראל.
אינג' סעוד סאקר מדובאי מבהיר: "כולנו חייבים לעמוד ביחד נגד הגזענות והאפליה הדתית, ולהבטיח שאירועים כאלה לא יחזרו על עצמם – לא רק נגד היהודים, אלא נגד כל הדתות והגזעים, וזאת כדי לחיות בסובלנות ובשלום". הוא ביקר בעבר במוזיאון "יד ושם", וסיפר כי "חוויית הביקור שלי שם הייתה מזעזעת וכואבת והשאירה בי חותם. אנו מחזקים את ידיהם של קורבנות השואה, ומזדהים איתם באחווה האנושית שלנו. לעולם לא עוד".
מפגשי "זיכרון בסלון" מתקיימים גם בגרמניה. "לעולם לא אשכח את מפגש 'זיכרון בסלון' שהגעתי אליו", מספרת וואנדה קראוס מברלין. "קיבלתי בו את ההזדמנות להנציח בצורה פעילה יותר את סיפורו של שורד השואה, במקום כל כך אינטימי כמו הסלון שלו. זו חוויה שלעולם לא אשכח, ועל כך אני ממש אסירת תודה".
"לי אישית, הדרך המסורתית להנצחת השואה הייתה בצפייה בטקס רשמי בטלוויזיה, אבל היא אינה מספיקה", אומרת קראוס. "גדלתי בגרמניה עם תחושת אשמת המולדת על ההיסטוריה. תמיד היה לי חשוב להתמודד עם העבר, ותמיד שאלתי את עצמי איך עלינו להנציח כראוי את מעשי העבר הנוראיים. חשוב להנציח כדי להבטיח שהשואה לא תחזור על עצמה לעולם".
להעביר את זה הלאה
קלואי סמית' מלונדון, שמשתתפת השנה באירוע בבריטניה, סיפרה כי היא "נרגשת מהדיון עם שורדת השואה אחרי עדותה, כיוון שבעבר, כאשר הייתי נוכחת באירועי יום השואה, לא הייתה האפשרות לדיון פתוח ומכיל". סמית' ציינה כי בעיניה "השתתפות באירועים חשובה מאוד, ותסייע לנוכחים לקבל השראה כיצד לשרת טוב יותר את זכרם והנצחתם של שורדי השואה, ולספר על עברם לדורות הבאים".
ג'סיקה בל מניו-יורק, משתתפת בתוכנית "מסע מורים", תשמע את עדותו של אלברט שדה, שורד שואה מצרפת שיספר את סיפור הישרדותו. "סבא שלי הוא ניצול שואה בעצמו, ששרד את מחנה ההשמדה אושוויץ בזמן שהיה נער", סיפרה. "אני רואה חשיבות עצומה בשמיעת הסיפורים ובהעברתם. אנחנו הדור האחרון שזוכה לשמוע מאנשים שהיו שם, וזאת האחריות שלנו לזכור ולהקשיב לכל מי שנוכל".
"האנטישמיות מרימה שוב את ראשה"
רעיות נשיאי ישראל וגרמניה – אשת הנשיא מיכל הרצוג ואשת נשיא גרמניה אלקה בודנבנדר – אירחו אתמול (יום ד') את שורד השואה, צ'ארלס זיגמן, באירוע "זיכרון בסלון" מקוון לרגל יום השואה הבינלאומי. עוד השתתפו נציגי התאחדות הסטודנטים היהודית בגרמניה וסטודנטים מתוכנית לימודי השואה של אוניברסיטת חיפה. למפגש הצטרפו שגרירת גרמניה בישראל, ד"ר סוזן ואסום-ריינר; רעיית שגריר ישראל בגרמניה, לורה קם; ונציגת הדור השני לניצולי שואה, לאה שנירר.
זיגמן, מלווה באשתו גיטה גלוריה זיגמן, שיתף בסיפורו האישי. הוא נולד בהולנד ב-1935. הוריו ושני אחיו הגדולים נרצחו באושוויץ ב-1943; צ'ארלס ושני אחיו האחרים גורשו לווסטרבורק ולאחר מכן לטרזיינשטט. "עבור שורדים רבים, חוויות המלחמה שעברו אתגרו את האמונה שלהם. איפה היה אלוהים? מדוע הוא אפשר לכך לקרות?" אמר זיגמן. "אך השאלה צריכה להיות: היכן היו האנשים המתורבתים. הנאצים היו נחושים להשמיד לא רק את היהודים, אלא גם את היהדות עצמה. אילו הייתי נוטש את אמונתי, זו הייתה הענקת ניצחון לנאצים".
"העולם חייב לזכור את השואה. מדובר בעניין דחוף וחשוב, כיוון שניצולי השואה לא יישארו איתנו עוד זמן רב כדי להיות עדים", הוסיף. "מצמרר לדעת שקיימים אנשים שמכחישים שהשואה אי-פעם התרחשה. היום אני עד. אני דוחק בכם להיות עדים לשואה בשנים הבאות. אחרי המלחמה, האנטישמים נכנסו למחתרת לזמן מה, אך כיום האנטישמיות מרימה את ראשה שוב באופן נרחב וציבורי. הביטויים האנטישמיים הללו זולגים לתעמולה אנטי-ישראלית ולשנאה".