היום מציינים בישראל את יום העלייה. מ"מ מנכ"ל ארגון מסע, המסייע לעולים: "מאז הקורונה קהילת בוגרי מסע הכפילה את מספר המתנדבים בה"
היום מציינים בישראל את יום העלייה, שבמסגרתו המדינה מוקירה את העולים הרבים שהצליחו, חרף הקשיים השונים, להשתלב פה באופן מעורר הערכה. שלושה עולים שעונים במדויק על הגדרה זו הם יואל לוסטגרטן (29), אנה לויטין (32) ודמיטרי קרוטנקו (25), שהגיעו ארצה לפני כמה שנים, בעקבות השתתפותם בתוכניות של ארגון מסע, מייסודן של הסוכנות היהודית וממשלת ישראל ובתמיכת קרן היסוד.
כל אחד מהשלושה הצליח, מאז עלייתו ארצה, להשתלב בשוק העבודה בישראל. לפני כשנה, מתוך ערבות הדדית ורצון לעזור לכמה שיותר עולים להפוך את ישראל לביתם, הם החליטו להוביל יוזמה שבמסגרתה יקבלו העולים סיוע בתחום פיתוח הקריירה, שכולל סיוע במציאת עבודה, בכתיבת קורות חיים המותאמים למשק הישראלי, העברת סדנאות מוטיבציה, טיפים על התפתחות בתוך מקום עבודה קיים, הכנה לראיונות עבודה וכו'. הסיוע ניתן בשלוש שפות – אנגלית, רוסית וספרדית.
עולה נוסף שהצליח להשתלב בנוף הישראלי הוא ג'ייקוב פרידמן, שמתגורר בתל אביב ועובד בחברת טכנולוגיית הפרסום נטורל אינטלג'ינס. פרידמן (27) עלה ארצה מאנגליה בשנת 2018, לאחר שנרשם לתוכנית "גרעין צבר", שבמסגרתה יהודים עולים ארצה ומשרתים בצה"ל.
במהלך השנתיים האחרונות פגש פרידמן את חברתו הישראלית חן, והשניים אף עתידים להתחתן באביב הבא.
גם דאשה רוזנברג (29), שעלתה מרוסיה לפני כשלוש וחצי שנים יכולה להסתכל בגאווה על עלייתה ארצה, שעשתה בעזרת ארגון מסע.
הצעירה, שעובדת בזירת המסחר המקוונת Fiverr, מתגוררת אף היא בתל אביב. לדבריה, המנטליות הישראלית "שונה כל כך ממקומות אחרים. לא לטובה או לרעה, פשוט אחרת. אינסוף אנשים הציעו לי עזרה מאז שעליתי ארצה. אף שיש מחלוקות על כל מיני נושאים, ברגע שמישהו צריך עזרה, לא משנה מאיפה הגיע או מה הדת שלו, בישראל פשוט עוזרים". לדבריה, גם אחיה מתכנן לעלות ארצה בעזרת ארגון מסע.
מ"מ מנכ"ל מסע עופר גוטמן סיפר: "מאז פרוץ הקורונה הכפילה קהילת בוגרי מסע את מספר המתנדבים בה. קבוצת פיתוח הקריירה של ארגון מסע, שהוקמה לפני כשנה, מסייעת לבוגרים שלנו להשתלב בהצלחה בשוק העבודה ובחברה הישראלית".
שרת הקליטה פנינה תמנו שטה (צילום: דוברות משרד הקליטה)שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו־שטה, שעלתה אף היא לארץ, מסרה ל"מעריב": "למרות אתגרי הקורונה, גם השנה המשכנו ביתר שאת בעלייה לישראל מכל רחבי העולם. אני מברכת ומחבקת את 15 אלף העולים החדשים שהגיעו ארצה השנה. העולים הם נדבך חשוב בחברה הישראלית ומנוע צמיחה לאומי, חברתי וכלכלי".
למרות הסיפורים מעוררי ההערכה, יש גם נתונים קשים המצביעים על כך שכשליש מאלו ששמים קץ לחייהם בישראל הם עולים. בעמותת Keep Olim in Israel, שמנסה לסייע לעולים במאבקם להשתלב בישראל, מדגישים: "אנו עושים מה שאפשר. לאחרונה התחלנו להעניק תמיכה ותרפיה במחירים מוזלים, אבל אין לנו תקציבים לסייע לכל העולים כמו שצריך. זה התפקיד של הממשלה, שחייבת להעניק את הסיוע הנדרש".
דשה (צילום: jewish point)זה הבית/ג'וש ארונסון
כשעשיתי עלייה לפני 16 שנה, לא ידעתי אז עד כמה יהיה קשה לגור במדינה, אבל גם עד כמה יהיה לי פה חם. עשיתי עלייה ללא ידע בעברית. המילים הראשונות ששמעתי בעברית היו במטוס, כשאמרו לי "בתיאבון" כשהגיע האוכל.
אני גאה בכך שאני עולה. אני גאה בעבודה שלי למען עולים אחרים. אני גאה להיות דירקטור במועצת העמותה של Keep Olim in Israel.
עולים מרבים לצטט את האמרה שלפיה "אם תרצה לגור עם עושר קטן, תבוא עם אושר גדול".
כשאני אישית נתקלתי בבעיה עם המרת ציוני הבגרויות שלי מאנגליה (משם הגעתי) לארץ, היה זה יואב גלנט, היום שר החינוך, שסייע לי. כשמישהו נופל ברחוב, מישהו אחר מגיע לעזור לו לעמוד.
חבר שלי, העיתונאי דוד, נוהג לפרסם סיפורי השראה בפייסבוק. בשבוע שעבר הוא פרסם על שיחה שהייתה לו עם עולה מאתיופיה שהגיע ארצה במבצע שלמה, שנזכר בשלב בחייו שהגיע לארה"ב "רק כי רצה לחזור משם לארץ, ולדעת שהגיע הביתה". ישראל הוא בית לכולנו. כמו בכל בית, גם פה יש דברים מקולקלים שנזקקים לתיקון, אבל זה הבית.