בזמן שמעט מדינות מתירות להם להיכנס, ישראל הפכה אטרקציה לסטודנטים שמחפשים חוויה משמעותית במקום למידה בזום מהבית
אחרי שהתקבלה לאוניברסיטת ייל, טס לוי התרגשה מהרעיון של לעזוב את בית הוריה בלוס אנג'לס לראשונה בחייה, ולעבור כסטודנטית שנה ראשונה לקמפוס של האוניברסיטה היוקרתית.
אך במקום זאת, טס, בת 18, מתגוררת כעת בפלורנטין, שידועה בבתי הקפה, הברים והמסעדות שלה. היא בדקה אופציות של שנת התנדבות כשהיא הבינה שהשנה הראשונה שלה בייל תהיה שונה מאד ממה שהיא דמיינה. ההחלטה של ייל לאפשר לסטודנטים שנה ראשונה ללמוד בקמפוס רק בסמסטר של הסתיו הביאה אותה להחלטה לדחות את הלימודים בשנה ולבלות שנת התנדבות בישראל.
"יש כאן תרבות שלכל אמא והדוגסיטר שלה יש משפחה שמוכנה לקחת אותך ולטפל בך, מה שגרם לי ולהוריי לחוש מאד בנוח לשגר אותי לכאן בזמנים כאלו", היא אומרת.
ישראל היא יעד ותיק ליהודים צעירים שרוצים להכיר את דתם וליצור קשר עם המדינה היהודית, והיא עוברת גל חדש של סטודנטים מחו"ל בחופשה מארה"ב וממדינות נוספות. מעט מדינות אחרות מקבלות סטודנטים אמריקנים, וישראל הפכה ליעד הראשון של אלו שמחפשים חוויה משמעותית מעבר ללמידה בזום על הכורסאות בבית.
"השנה ישראל היא היעד הבינלאומי מספר 1 ובגדול"
הם מגיעים למרות שהמדינה נכנסה זה עתה לסגר הארצי השני שלה, כאשר מקרי הקורונה רושמים שיא וההידבקות היומית מגיעה כעת לכ-9,000 מקרים. הסגר של שלושה שבועות, שהתחיל באמצע ספטמבר, פגע בכמה מהפעילויות וחוויות העבודה שהצעירים תכננו לשנת ההתנדבות שלהם, אך לא הרתיע אותם.
מסע ישראל, הארגון שמנהל תוכניות התנדבות לא דתיות לשנה במדינה, מסר שהוא רואה עלייה של 40% בהשתתפות בתוכנית שנת ההתנדבות שלו בהשוואה לשנה שעברה. שני שלישים מהמשתתפים הם אמריקנים. ישראל היא היעד הראשון לתכניות שנת התנדבות של סטודנטים אמריקנים, בין היתר מפני שרק קומץ מדינות אחרות, כמו בריטניה, אירלנד וג'מייקה מאפשרות כניסת סטודנטים אמריקנים, כך לפי איתן נייט, מנכ"ל Gap Year Association בארה"ב. "השנה ישראל היא היעד הבינלאומי מספר 1 ובגדול", הוא אמר.
לפי חוקי ההגירה הנוכחיים של ישראל, רק סטודנטים יהודים מורשים לשהות במדינה לתקופות ממושכות. הממשלה החליטה השנה להעניק אשרות ל-21,000 סטודנטים זרים ללימודים בישראל, כולל תלמידי ישיבות וגם אלו שלומדים לימודים לא דתיים. למשרד החינוך אין נתונים סופיים לשנה זו, אך מסע ישראל אומרת שיש לה כ-5,000 צעירים בשנת התנדבות בישראל בתוספת סטודנטים מבוגרים יותר, והיא צופה עוד 2,000 שוהים עד תום השנה.
בעוד שבישראל חלה עלייה במספרי הסטודנטים מחו"ל בשנת התנדבות, סך הסטודנטים האמריקאים שמבלים שנת התנדבות בחו"ל ירד השנה.
"הריחוק החברתי היה רופף מאד"
מתיו קופר, בן 18, ואחיו התאום ג'וש מהריסון, ניו יורק, החליטו בקיץ לדחות את הלימודים באוניברסיטת דיוק. אמא שלהם, שרון, החלה לבדוק אופציות של שנת התנדבות כשהיא הבינה שהלימודים בדיוק לא יתנהלו כרגיל. האחים התאומים מתגוררים כעת בתל אביב עם עוד שני סטודנטים לעתיד בדיוק, ומתכננים לעבור לירושלים למחצית השנייה של השנה האקדמית.
"לקיחת שנת התנדבות היא פוליסת ביטוח גדולה נגד המכללות", אמר מתיו קופר. "אם השנה הזו היא נהדרת, זו חוויה שמשנה את החיים. אם היא שנה קצת גרועה, יש לך עדיין ארבע שנות מכללה, וזה כנראה יותר נורמלי מאשר להתחיל את הלימודים ב-2020".
הסטודנטים עובדים כמתמחים, מתנדבים או לוקחים הרצאות, שנמשכות בינתיים, אם כי במתכונת שונה.
קופר היה אמור להיות מתמחה בחברת הייטק בהרצליה, במרחק כעשרה ק"מ מדירתם בתל אביב. אך מגפת הקורונה עיכבה את תאריך ההתחלה, והפכה את הנסיעה בתחבורה הציבורית למסובכת.
לפני הסגר ואחרי הבידוד של שבועיים, הוא בילה כמה ימים בתיור של תל אביב. כעת הוא ושותפיו לדירה משחקים כדורסל במגרש סמוך, ומארחים כמה אנשים במרפסת של הדירה, בלי להפר את ההגבלות. הוא חושש שהימים הטובים יהיו קצרים: "אני פוחד שכל הדבר הזה יסתיים אם יחליטו לבדוק כמה מאיתנו", הוא אמר. "הריחוק החברתי היה רופף מאד".
דבי גולדסמית, ראשת Aardvark Israel, הארגון שמנהל את התוכנית של קופר, אמרה שחמישה מ-170 הסטודנטים בתוכנית היו חיוביים בבדיקות הקורונה כשבוע אחרי בידוד החובה שלהם, אחרי שקיבלו תוצאות שליליות לפני הנסיעה לישראל. לארבעה מהם היו תסמינים והחמישי היה ללא תסמינים. כולם הבריאו.
"בבית היה לי קשה מאד לשמור שבת. כאן זו ההזדמנות שלי לנסות את זה"
סופי דאורמן רצתה לחיות בקיבוץ כדי ללטש את חייה וכישורי המנהיגות שלה לפני המכללה. הבחורה בת ה-18 מוורמונט הצטרפה לתוכנית הכשרת מנהיגות שנקראת קול עמי, והיא מתגוררת בקיבוץ קריית ענבים, עם סטודנטים ישראלים וזרים.
דאורמן החליטה לקחת שנת התנדבות כשהיא הבינה ביולי שייל תאפשר לימודים בקמפוס לסטודנטים שנה ראשונה רק בסתיו, וכל השיעורים יהיו מקוונים. היא החלה לחפש בקדחתנות תחליף.
היא אפילו התחילה לשמור את השבת, לראשונה בחייה. פירוש הדבר הוא לא להשתמש בטלפון שלה ובאלקטרוניקה מרגע כניסת השבת בליל יום שישי ועד מוצאי השבת. "בבית שלי קשה מאד לשמור שבת", היא אמרה. "כאן זו ההזדמנות שלי לנסות את זה, ואני ממש נהנית מזה".
דוברים ישראלים אומרים שהם מקווים שהתוכניות הללו ייצרו קשרים מתמשכים בין יהודים אמריקנים וישראל. "הקשת בענן שהסטודנטים הללו מוצאים בשנת התנדבות בישראל תספק להם חוויה לכל החיים, תיצור קשרים לצמיתות עם חבריהם לתוכנית ועם כל חלק מהפסיפס הישראלי שהם ירצו להכיר", אמר יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית, ארגון ממשלתי-למחצה שמנהל תוכניות ופרויקטים לחיבור יהודי התפוצות לישראל.
שרון קופר, אמא של מתיו וג'וש, אמרה שהיא חשבה שמצב הקורונה בישראל היה טוב בהרבה כשהיא החליטה לשלוח לשם את בניה, אבל היא עדיין שמחה שעשתה זאת. היא מקווה שבניה יעריכו את המדינה שיש לה משמעות כה רבה למשפחתה: אמא שלה נמלטה לישראל מעיראק ב-1948. היא עצמה גדלה בארה"ב, אך יש לה משפחה מורחבת בישראל. "אני ממש רוצה שהם יפתחו אהבה למדינה – לחיות שם ולהיטמע בתרבות זו הזדמנות ייחודית", היא אומרת. "אני נרגשת בשבילם".